1. לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בת"פ 2707-01-13.
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק"), ובגין עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 23.12.12, בסמוך לשעה 10:30, נהג המשיב במונית הנושאת לוחית זיהוי שמספרה 7447025 (להלן:
"המונית") מכיוון טיילת ארמון הנציב שבירושלים לכיוון ג'בל מוכבר. באותה העת חיכה עדי תמר, אשר נהג ברכב מסחרי שמספרו 8324950 (להלן:
"הרכב"), בפתח תחנת המשטרה "עוז" (להלן:
"פתח התחנה") לפתיחת השער החשמלי. כאשר הגיע המשיב לאזור פתח התחנה, פנה לפתע שמאלה לכיוון שער התחנה והחל לנסוע לעבר הרכב כשהוא פוגע בו חזיתית. מאור אוחנה, שוטר מג"ב ששימש כמאבטח בשער התחנה (להלן:
"מאור") ניגש למשיב כדי לברר את שאירע. המשיב הסתכל על מאור, חייך אליו והחל בנסיעה אחורנית. מאור צעק למשיב לעצור אך המשיב התעלם מדבריו והחל בנסיעה לכיוונו של מאור שעומד כשפניו מול המונית, תוך שהוא פוגע במאור בעוצמה בפלג גופו התחתון. בעקבות הפגיעה עף מאור לכיוון מבנה בטון (בטונדה) שנמצא משמאל לפתח התחנה, ונפל על הרצפה. מיד לאחר מכן לא חדל המשיב מנסיעתו גם לאחר שהשוטר שמואל טל (להלן:
"שמואל") שהגיע למקום צעק לו לעצור. מאור, שמואל והשוטרים תומר מוסנגו ושי לוי שהגיעו גם הם למקום החלו לירות לכיוון המונית. המשיב ניסה לפנות לכיוון ג'בל מוכר אך בסופו של דבר איבד שליטה ופגע עם המונית במבני הבטון (בטונדות) שנמצאים מימין לפתח התחנה ונעצר.
כתוצאה מהפגיעה של המונית במאור נגרמו למאור כאבים עזים בברכו השמאלית ושפשוף, ברכו נחבשה והוא שוחרר מבית החולים.
3. ב"כ המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה.
א. לטענת ב"כ המשיב, ברשותו חומר רפואי המתעד בעיה פסיכיאטרית קשה מאד של המשיב. ציין כי התנהגותו בשב"ס במהלך ימי המעצר וגם כעת היא מוזר מאד. לדבריו הוא ניסה לפגוש את המשיב פעמיים אך לא הצליח. המשיב חולה, מטופל משנת 1998 אצל שני פסיכיאטרים. אביו של המשיב מטפל בו ולוקח אותו לפסיכיאטרים שנותנים לו תרופות. המשפחה לא רצתה לחשוף אותו לרשויות בישראל כדי שלא ישללו את רישיון הנהיגה שלו. לדבריו, אף אם חוות הדעת הפסיכיאטרית, שמטעם הפסיכיאטר המחוזי, נכונה, והמשיב כשיר לעמוד לדין, יש לו בעיות שגורמות לו לצאת מאיזון ולעשות דברים שאינו יודע. ב"כ המשיב מבסס טענותיו על מסמכים לפיהם היה המשיב מטופל בעבר על ידי פסיכיאטרים וכן על עדויות שנגבו מבני משפחתו של המשיב.
ב. ב"כ המשיב אינו חולק על כך שהמשיב הודה בחקירתו בדריסתו של השוטר. עם זאת, לטענתו מדובר בעדות יחידה שנגבתה ממנו סמוך לאירוע, המשיב לא התייעץ עם עורך דין ולמעשה עד היום הוא לא הצליח לפגוש את המשיב. מוזר כי אדם במצבו, שבהודעתו חוזר על כך שרוצה למות, לא נחקר שוב. הודעתו מדברת על מצוקה נפשית קשה, מעידה על כך שלא היה כל רקע לאומני או פלילי במעשיו. המשיב לא יודע למה התנהג כך. לכן מציע לבית המשפט לא להסתמך על הדברים שאמר המשיב כי הוא דיבר לא לעניין.
ג. גם ביחס לראיות האחרות טען ב"כ המשיב כי לא ניתן להסתמך עליהן. לטענתו, מהעדויות השונות עולה כי לא היה כלל אירוע של "דריסה" כפי שמיוחס למשיב בכתב האישום. לדבריו, האירוע כולו החל בתאונת דרכים קטנה שקרתה בפתח תחנת עוז, התנהגות השוטרים במקום הייתה פסולה ולא חוקית והם "תפרו" למשיב תיק, שכן ארבעה או חמישה שוטרים ירו לכיוון המשיב וכמעט והרגו אותו, והיה להם צורך להצדיק את מעשיהם.
ב"כ המשיב הציג תמונות של זירת האירוע, לדבריו המשיב הגיע במהירות של 50 קמ"ש, פנה שמאלה לתחנה והופתע כשראה את משאית האוכל שהיתה במקום. המונית התנגשה במשאית במהירות נמוכה מאד ויש על כך חוות דעת של מומחה. השומר, המג"בניק, נתן שלוש גרסאות לאירוע כדי להצדיק את הירי של השוטרים: בתחילת ההודעה מסר שאחרי שהמונית התנגשה עם משאית האוכל הוא יצא וראה נהג ערבי שהסתכל עליו, חייך, חזר אחורה ואז נסע קדימה ופגע בו; בהמשך אומר שלפני שיצא כבר ראה שנהג המונית חזר אחורה, התקדם ופגע בו; ולאחר מכן כאשר חוקר בשם נדב אגוס התקשר אליו לאחר שכבר שוחרר מבית החולים, סיפר המג"בניק שאחרי שהמונית התנגשה במשאית המונית נסעה אחורה, הוא תפס את מראת המונית והנהג נכנס בו עם המונית. לטענתו יש כאן שינוי גרסה.
לגבי הפגיעה במג"בניק ציין כי חלק מהשוטרים אומרים שראו את כל האירוע וכי השוטר כלל לא נפגע, שוטר אחד מתאר פגיעה קשה כאשר השוטר נמעך בין הקיר לבין המונית, ואילו התעודה הרפואית מדברת על שפשוף קטן וקרע ברצועה, כאשר הקרע הוא מחלה קודמת שהייתה לשוטר.
עוד ציין ב"כ המשיב שמיד לאחר הפגיעה כל שוטרי התחנה יצאו החוצה וירו.
ב"כ המשיב טען כי בין עדויות השוטרים ישנן סתירות מהותיות, ולעומתם ישנו עד נייטרלי המתאר אירוע אחר לגמרי.
עוד טען שראיה נוספת לכך שהאירוע "נתפר" היא בכך שהאירוע צולם אך לא הוגשו הקלטות, וכן כי מח"ש לא חקר את טענת המשיב שהשוטרים תקפו אותו.
4. לאחר עיון בחומר החקירה, ניתן לקבוע כי ישנן ראיות לכאורה נגד המשיב, כמפורט להלן:
(א) הודעתו של המשיב אשר ניתנה ביום האירוע ובה מסר כי:
"מה אני אגיד לך, אני עשיתי את הדבר כי רציתי שירו בי ואני אמות ואם אתה רוצה תירה בי על מנת שאני אמות" (ש' 8- 9 להודעה), וכן:
"...רציתי להיכנס לתחנה והיה רכב מולי לא שמתי לב מה הסוג שלה, נכנסתי בה חזיתית, חזרתי אחורה ונסעתי קדימה ונכנסתי בשוטר, אני חושב שהוא הסתכל עליי, דרסתי אותו ברכב כשהיה עם הפנים אליי, הוא צעק לי עצור, אני לא עצרתי את הרכב, המשכתי לכיוונו של השוטר ודרסתי אותו עם הרכב ונפל על הרצפה..." (ש' 21- 24). כן אישר כי כאשר ראה את השוטר לחץ על דוושת הגז כדי לדרוס אותו, במטרה שהשוטר ירה בו והוא ימות (ש' 59- 60, 69- 70), וכי רצה שירו לו בראש ולא ברגל כי הוא לא רוצה לחיות (ש' 77- 79).
בהמשך מסר המשיב שהוא משתמש בתרופות פסיכיאטריות שנתן לו הפסיכיאטר שלו מרמאללה, אך הוא לא יודע את שמן. הפעם האחרונה בה לקח תרופה כזו הייתה בחודש יולי 2012, הוסיף שכולם במשפחתו יודעים שהוא נוטל כדורים וגם אמרו לו להמשיך ולקחת אותם
"אבל אני לא הקשבתי לאף אחד" (ש' 82). כן טען כי הלחצים שהופעלו עליו כאשר עבד במונית הרבה שעות, הם אלה שהביאו אותו לבצע את מה שעשה.
(ב) הודעותיהם של השוטרים שהיו נוכחים באירוע:
הודעתו של מאור אוחנה: שוטר מג"ב שביום האירוע עבד כשומר מאבטח בשער של תחנת המשטרה עוז. מסר כי בשעה 10:25 לערך פתח את השער כדי לאפשר לרכב שמביא כלכלה לתחנה לצאת מהשער, לאחר שהוריד את הכלכלה. ראה שהרכב לא יצא למרות שהשער פתוח ויצא אליו כדי לדעת מה קרה
"לא הספקתי להגיע אליו ואז הגיע רכב מונית בצבע לבן מסוג לא ידוע הגיע במהירות לשער ונכנס ופגע בעוצמה ברכב של האוכל פגע בו בחזית, נראה לי מאד חשוד, ניגשתי לנהג מונית, ראיתי שמדובר בנהג ערבי שישב במושב הנהג... ואז הסתכל עליי לא אמר מילה חייך וחזר בנסיעה אחורה צעקתי לו תעצור כדי לברר מה קרה. הוא הכניס הילוך קדמי ונסע לכוון שלי ופגע בי בעוצמה בחלק התחתון של אזור הרגל והעיף אותי לכוון הבטונדה" (ש' 5- 11). העיד כי הנהג עצר לאחר שאחד החוקרים שהיה במקום ירה לעבר הרכב. הוא קם מהרצפה וראה את הנהג חוזר בנסיעה אחורה, ומתחיל שוב בנסיעה קדימה לעבר השוטרים שהתאספו שם. ראה שהשוטרים בסכנה ולכן ירה 2 כדורים לעבר המונית. ראה שאחד השוטרים ירה גם הוא. אז איבד הנהג שליטה ונתקע בבטונדה. אישר כי יש בשער מצלמות אך לא יודע אם הן מקליטות.
הודעתו של שמואל טל: משרת בתחנת עוז. בשעה 10:30 לערך היה במשרד בתחנה ושמע רעש של מכה בברזל. יצא מהר וכשהגיע לאזור השער ראה מונית ורכב מסחרי שככל הנראה התנגשו זה בזה, הרכב המסחרי היה עם הפנים לכיוון היציאה ונהג המונית היה עם הפנים לכניסה. ראה שהמג"בניק בש.ג מנהל דו שיח עם נהג המונית ושאל אותו מי הוא ומה עשה.
"נהג המונית שישב ברכב החל ליסוע לאחור. אני באותו זמן עמדתי סמוך למסחרית כמטר וחצי על יד המונית. הצלחתי לראות בבירור את הנהג. הנהג החל ליסוע לאחור, המגבניק שהיה ליד צעק לנהג המונית שיעצור את הרכב ויעמוד... הנהג נסע לאחור עד למדרכה... ואז הבחנתי שנהג המונית לאחר נסיעה לאחור מכוון את הרכב לכיוון המגבניק שעמד ממולו. נהג המונית הבחנתי שהוא נוסע לעבר המגבניק במטרה לפגוע בחייל. אני הבחנתי שהוא ממשיך נסיעה לכיוון החייל, הבחנתי שהמונית פוגעת בחייל והצמיד אותו ל"בטונדה" שנמצאת בכניסה לתחנה בצד שמאל. המגבניק נצמד לבטונדה ורכן על הקיר כאשר הגחון של הרכב צמוד למגבניק תוך כדי שהמגניק כלוא בין המונית לקיר. מיד הבנתי שמטרתו של נהג המונית היא לפגוע. הוצאתי מיד את נשקי האישי... דרכתי את האקדח, צעקתי לעבר נהג המונית "עצור או שאני יורה בך", הבחנתי שנהג המונית הסתכל עלי כאשר שמע אותי, חזר בנסיעה לאחור ושוב פעם סובב את ההגה, ומכך הבנתי שאין לו כוונה לעצור. ביצעתי ירי לעבר החשוד" (ש' 7- 20). נהג המונית המשיך לנסוע והוא ירה שוב לעברו מספר יריות. שמע שעוד שוטרים יורים. הנהג המשיך בנסיעה נכנס שוב בבטונדה מצד ימין לש.ג ואז נעצר. ניגש למונית וביצע, יחד עם שוטר נוסף, מעצר של הנהג.